כל מה שאתם צריכים לדעת על מסלולי המראה ונחיתה
אתם בטח מכירים את המשפט: "קילומטר של כביש יקח אתכם קילומטר, ואילו קילומטר של מסלול המראה יקח אתכם לכל מקום שתרצו". אם נזניח את העובדה שמטוסים גדולים צריכים יותר מקילומטר של מסלול, ושרשימת היעדים גם היא מוגבלת מכל מני סיבות, הרי יש הרבה מן הנכון בדברים.
מי שטס מקדיש, בדרך כלל, מעט מאוד מחשבה למסלול ממנו ממריא המטוס, גם אם הוא חובב תעופה. אז כדי למלא את החסר, כדאי שתקראו את המאמר הזה, ואולי תלמדו כמה דברים שיפתיעו אתכם.
לפרטים נוספים או להזמנת טיסה צלצלו עכשיו למספר 050-5518080 או מלאו את הטופס ונחזור אליכם:
ממה עשויים המסלולים?
החומרים המוכרים לנו שמשמשים לבניית מסלולי המראה ונחיתה הם אספלט ובטון. אבל יש כמה יוצאי דופן:
- שלושת המסלולים בשדה התעופה של האי Barra שבסקוטלנד, הם למעשה רצועות חול שנחשפות רק כשהגאות מפנה את המקום לשפל:
- והמסלול בבסיס McMurdo Sound שבאנטרקטיקה עשוי משלג מהודק שאינו מאפשר בלימה באמצעות הברקסים:
אבל רוב המסלולים בעולם בנויים מאספלט או מבטון, כאשר הבטון נחשב לעמיד יותר לטווח הארוך, אבל יותר יקר לסלול אותו ולתחזק אותו.
ישנם גם מסלולים שבנויים משילוב של השניים כאשר שכבה אחת בנויה מבטון ומעליה שכבת אספלט.
ישנם גם שדות תעופה בהם ישנם מסלולי אספלט וגם מסלולי בטון. בשדה התעופה JFK שבניו יורק למשל, ישנם 3 מסלולי בטון ואחד מאספלט.
מיותר להזכיר כי מטוסים בעלי מנועי בוכנה, יכול להמריא ולנחות גם ב "שטחי הפעלה" שאינם שדות תעופה וכוללים מנחתי דשא, או על המים באמצעות מגלשים מיוחדים.
המסלולים הארוכים והקצרים ביותר
אורכם של מסלולי המראה ונחיתה נקבע ע"י שילוב של כמה פרמטרים, כולל סוג המטוסים שינחתו וימריאו מהם, גובהם מעל פני הקרקע ועוד.
מסלולים ארוכים מאפשרים למטוסים להאיץ עד למהירות ההמראה שלהם, וככל שהמטוס כבד יותר, המסלול שידרש כדי להגיע למהירות הזאת יהיה ארוך יותר. במזג אוויר חם ידרש למטוס מרחק גדול יותר כדי להגיע למהירות ההמראה שלו, וכאשר המסלול חלקלק מגשם או שלג, הוא ידרש למסלול ארוך יותר כדי לנחות.
מטוס איירבאס 380 במשקל המראה מירבי צריך מסלול באורך של כ 3,000 מ' כדי להמריא, והבואינג 747-8 זקוק לכ 3,100 מ'. באופן כללי מקובל שמטוסי נוסעים רחבי גוף זקוקים למסלול באורך של לפחות 2,500 מ' כדי לפעול. למטוסים צרי גוף מספיק קצת פחות. (המסלול הארוך ביותר בנתב"ג 08-26 אורכו 4,062 מ' ורוחבו 45 מ')
המסלול הארוך ביותר
המסלול הארוך ביותר לטיסות מסחריות שייך לשדה התעופה Qamdo Bamda Airport (BPX) שבטיבט. אורכו של המסלול הוא 5,500 מ' והוא ממוקם בגובה 4,400 מ' מעל פני הים – כ 14,400 רגל. תכולת החמצן באוויר בגובה הזה היא כ 50% מהתכולה בגובה פני הים, וביצועי המנועים נמוכים מאוד ומחייבים מסלול ארוך.
שדה התעופה עם המסלול השני באורכו הוא נמל התעופה זוקובסקי שבמוסקבה Zhukovsky International Airport (ZIA) אשר אורך המסלול שלו הוא 5,400 מ'.
המסלול הקצר ביותר
מהם המספרים הרשומים בקצות המסלולים?
בזמן טיסה הטייסים שומרים על כיוון נדרש שאותו הם רואים על המצפן. הכיוון מבוטא בשלוש ספרות שמשמעותן היא מספר המעלות יחסית לצפון. למשל כיוון 270 משמעותו 270 מעלות מהצפון, אשר נמדדות עם כיוון השעון.
לכל מסלול ישנו כיוון הנמדד גם הוא במעלות ביחס לצפון, ואז מחולק ב 10 ומעוגל ל 10 המעלות הקרובות. זהו מספר המסלול. כמובן שבכיוון הנגדי המספר הרשום יהיה שונה ממנו ב 180 מעלות. (למשל, מסלול 29 בהרצליה כיוונו המגנטי יכול להיות בין 285 ל 295 מעלות)
בסוף שנת 2019 הבחינו כי הקוטב המגנטי של כדור הארץ זז במהירות מקנדה לכיוון סיביר. כתוצאה מכך השתנו הכיוונים המגנטיים של המסלולים ונוצר צורך לעדכן אותם. רשות שדות התעופה הודיעה כי בקרוב ישונו גם מספרי המסלולים של שדות התעופה בארץ בהתאם.
בשדות תעופה גדולים קיימים שניים, ולפעמים גם שלושה מסלולים מקבילים. במקרים כאלה מוסיפים למספר המסלול גם אות – 'L' למסלול השמאלי, 'C' למסלול האמצעי ו 'R' למסלול הימני. בשדה התעופה הבינלאומי של הונלולו בהוואי, ישנם שני מסלולים – 4W/22W ו 8W/26W כאשר האות W מסמנת שאלו מסלולים המיועדים למטוסים ימיים – Water.
תאורות מסלול ומשמעותן
שדה תעופה בלילה הוא תצוגת אורות בלתי נגמרת. תאורות מסלול, מסלולי הסעה ורחבות חניה כולם מוארים בסכמות שנקבעות ע"י הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית – International Civil Aviation Organization (ICAO).
תאורות קצה מסלול
שני קצות המסלול וקו האמצע שלו מוארים בצבע לבן. ישנם שדות תעופה שאורות המסלול בהם הופכים לצהובים ואחר כך לאדומים לקראת סוף המסלול, כדי להזהיר שהנה מגיע הקצה. ישנם מסלולים שבהם קיימת תאורה באיזור הנגיעה המיועד לנחיתה – touchdown zone indicator lights.
תחילתו של המסלול מצויינת ע"י שורה של אורות ירוקים, ובסיומו שורה של אורות אדומים. האורות האלה נראים רק מכיוון המסלול שבשימוש.
אורות גישה
אורות הגישה עוזרים לטייסים לכוון את המטוס לציר המסלול והם קיימים לפניו, ולפעמים מחוץ לשדה התעופה. (מי שעובר ליד יהוד בנתיב הגישה למסלול 21 יראה אותם על עמודים)
האורות האלה הם לבנים, ומסודרים באחד מכמה מבנים לפי הנחיות ה ICAO. לפעמים האורות קבועים, לפעמים מהבהבים, ולפעמים יוצרים חזיון של תנועה המובילה את הטייס למסלול.
אורות PAPI
Precision Approach Path Indicator (PAPI) הם אורות אדומים ולבנים הנמצאים על מתקן מיוחד בצדי המסלול, ומראים לטייס אם הוא נמצא על שיפוע הגלישה הנכון למסלול.
אם כל האורות אדומים – הוא נמוך מדי ואם כולם לבנים הוא גבוה מדי – מעל שיפוע הגלישה. המצב הנכון הוא שני לבנים ושני אדומים.
תאורת מסלולי הסעה
תאורת מסלולי ההסעה היא בצבע כחול, כדי להבדיל אותה מתאורת המסלול הלבנה. התאורה היא בעוצמה נמוכה יותר משל תאורות המסלול, כי צריך לראות אותה רק מהקרקע.
בנמלי תעופה שבהם כמה מסלולי הסעה, משתמשים לפעמים בתאורה צהובה בהצטלבות בין מסלולים שונים.
ככה נראות גישה ונחיתת לילה בשדה התעופה היתרו בלונדון:
לאיזה נמל תעופה יש הכי הרבה מסלולים?
התעופה המסחרית בעולם גדלה כל הזמן, וכדי לתת מענה למספר הטיסות שהולך וגדל, גדלים גם שדות התעופה – יותר טרמינלים, יותר מקומות חניה למכוניות וגם יותר מסלולים.
כיום, שדה התעופה בעל מספר המסלולים הגדול ביותר נמצא בשיקאגו – Chicago O'Hare International (ORD) שיש בו לא פחות משמונה מסלולים ועוד משטח נחיתה למסוקים. המסלולים מסודרים בשני סטים של 3 מסלולים מקבילים בכל אחד, והם נשלטים ע"י שלושה מגדלי פיקוח נפרדים.
לעיתים ניתן לראות שלושה מטוסים נוחתים במקביל על שלושת המסלולים, כמו בסרטון הזה:
במקום השני נמצא שדה התעופה דאלאס פורט וורת שבטקסס – Dallas/Fort Worth International (DFW) שלו 7 מסלולים, ואחריו עוד מספר שדות תעופה בארצות הברית שלהם שישה מסלולים.
שדה התעופה בעל מספר המסלולים הגדול ביותר באירופה הוא סחיפהול שבאמסטרדאם – Amsterdam Schipol Airport (AMS) ולו 6 מסלולים, אשר חלקם נמצאים…מתחת לפני הים. אחד המסלולים נמצא 5 ק"מ מהטרמינל, דבר שמחייב את קיומם של שני מגדלי פיקוח בשדה.
שדות התעופה בארץ נבנו ברובם (למעט אילת-רמון) ע"י הבריטים, בתקופה שבה ניסו לתת מענה לכיווני הרוח השונים באמצעות בניית מערך מסלולים משולש. המבנה הזה כבר לא מקובל היום והוא מקשה על ניהול של תנועת מטוסים מרובה במקביל.
באיזה מסלול משתמשים?
בשדות תעופה שבהם יותר ממסלול אחד, צריכים להחליט במגדל הפיקוח באיזה מהמסלולים משתמשים. בין השיקולים לבחירת המסלול אפשר למנות:
- כיוון הרוח. מטוסים מעדיפים לנחות ולהמריא אל מול הרוח כדי להקטין את מהירותם ביחס לקרקע. בנוספים מעדיפים להימנע ככל האפשר מרוחות צולבות אשר עלולות לסחוף את המטוסים לצדדים.
- מזג האוויר. כאשר מתיישב מזג אוויר חריף – ענני CB, גזירות רוח, ערפל ועננים נמוכים מול מסלול מסויים, יבחר מסלול אחר לשימוש.
- שעות עבודה. שדות תעופה מייצרים מפגעי רעש, ובהרבה מקומות (כולל בישראל) מחלקים את המפגע על פני כמה מסלולים לפי שעות עבודה.
- שיקולים נוספים. לעיתים יבחר המסלול גם על פי סוגי המטוסים, מצב השמש בשמים וגם הרצון להמעיט את מרחק ההסעה הנדרש לטובת הפחתת כמות פליטת המזהמים. בישראל יש לנו גם שיקולים בטחוניים – למשל כשיורים טילים מעזה, עוברים בנתב"ג להשתמש במסלול 21 המאפשר נחיתות מצפון.
חדירות לא מורשות למסלול
חדירות לא מורשות למסלול מהוות את אחת הבעיות הבטיחותיות הגדולות בנמלי תעופה. חדירה למסלול מוגדרת כהימצאות של מטוס, אדם או כלי רכב על המסלול, מבלי שקיבל לכך אישור. ישנם שלושה סוגי חדירה למסלול:
- בגלל טעות של מגדל הפיקוח. המגדל מאשר למטוס לנחות או להמריא כאשר המסלול לא פנוי ונוצרת קרבה גדולה בין מטוסים.
- בגלל טעות של טייס. הטייס עולה על מסלול כדי להמריא, או חוצה מסלול פעיל תוך כדי הסעה, מבלי שקיבל לכך אישור ממגדל הפיקוח.
- בגלל טעות של הולכי רגל ורכבים. הולכי רגל ורכבים שמסתובבים על המסלולים ללא אישור מהווים סכנה בטיחותית.
איפה אפשר לראות את כל הפעילות הזאת?
חובבי תעופה אוהבים לראות את המטוסים מקרוב, להריח את הדלק וגם לצלם.
ישנן מספר נקודות תצפית שבהן ניתן לעשות את כל אלו, כאשר המפורסמת מכולן היא על החוף שליד שדה התעופה 'הנסיכה ג'וליאנה' שבאי סאן מרטן – St Maarten שבקריביים.
גם בנתב"ג הקימה רשות שדות התעופה במת תצפית עבור הספוטרים, אשר מעליה ניתן לצלם את המטוסים מקרוב (אם כי לא כמו בסאן מרטן). כדי להגיע אליה רשמו בווייז: 'במת צילום נתב"ג' ואל תשכחו להעלות את התמונות לפייסבוק.
לפרטים נוספים או להזמנת טיסה צלצלו עכשיו למספר 050-5518080 או מלאו את הטופס ונחזור אליכם:
ניסיתי כאן לכסות בקצרה נושא שאפשר לכתוב עליו הרבה יותר. ישנם דברים שלא הזכרתי, ואם חשוב לכם לדעת אותם, השאירו לי הודעה ואנסה לכתוב עליהם מאמר נפרד.
אם המאמר הזה עשה לכם חשק לטוס, צרו איתי קשר באמצעות אחת מהאפשרויות שבתחתית העמוד, ובואו להטיס איתי מטוס בטיסת היכרות – "טייס ליום אחד".
