אובדן התמצאות במרחב בטיסה – ורטיגו

 

אובדן התמצאות במרחב בטיסה, תופעה הידועה גם בשם ורטיגו, הינה אחד הגורמים המרכזיים לתאונות טיסה, וסבורים שכ 30% מהתאונות נגרמות לאחר איבוד איבוד התמצאות ע”י הטייס. (בתאונות קטלניות לא ניתן לדעת בודאות מה היה הגורם, אבל ניתן לשער אותו)

איך אנחנו יודעים מה מצבנו במרחב?

בני אדם לא נועדו לטוס והאבולוציה פיתחה אצלנו מנגנוני התמצאות ושיווי משקל תוך הנחה שנישאר צמודים לקרקע – מרחב דו-מימדי, ולא נעלה לטיסה במרחב שהוא תלת-מימדי. מנגנוני ההתמצאות שלנו מורכבים מחוש הראיה אשר על פיו אנחנו מחליטים מה מצבנו במרחב בכ 80% מהזמן, ממנגנון שיווי המשקל שבאזניים ומסנסורים בגוף המשדרים למוח את מצבנו (למשל כפות הרגליים והמפרקים חשים אם אנחנו במצב עמידה או לא). תופעת “מחלת הים” אותה מרגישים בעת שייט בסירה או באניה, נגרמת לרוב מכך ששלושת המנגנונים האלו משדרים למוח נתונים סותרים והתוצאה היא לרוב סחרחורת.

מתי יגרם אובדן התמצאות במרחב?

אבדן התמצאות במרחב בטיסה יתרחש לרוב, אם כי לא תמיד, במצב שבו חוש הראיה שלנו מנוטרל – טיסה בלילה חשוך, בתוך עננים או בתנאי מזג אויר המגבילים את הראות. במצב זה אנו נאלצים לסמוך על שני מנגנוני ההתמצאות האחרים, אשר לעיתים קרובות מספקים לנו תמונה לא נכונה של מצבנו במרחב. אבדן ההתמצאות יכול לגרום לנו להאמין שהמטוס פונה כשהוא טס “ישרה ואופקית”, שהוא בהטיה גדולה כשהוא לא, שאנו בנסיקה או בהנמכה או אפילו שאנו טסים הפוך כשאנו ישרים לגמרי. כל נסיון להטיס את המטוס בתנאים של חוסר ראיה, מבלי להשתמש במכשירים, יביא בהכרח לאובדן התמצאות ופגיעה בקרקע.

איך מכשירי המטוס עוזרים לנו למנוע אובדן התמצאות במרחב?

במטוס נמצאים מכשירים רבים המספקים לטייס מידע על מצבו. החשוב מבניהם הוא ה “אופק המלאכותי” אשר נועד להחליף את האופק הטבעי במקרים של כניסה לתנאי אי-ראות. בנוסף אנו מסתמכים גם על המצפנים אשר מראים לנו את כיוון הטיסה, על מד הגובה שמראה לנו כמה אנחנו גבוהים, על מד שיעור הנסיקה שמראה לנו אם אנחנו נוסקים, מנמיכים או שומרים על גובה טיסה קבוע, ועל מד שיעור הפניה שמראה לנו כמה מעלות בדקה (אם בכלל) אנו פונים עם המטוס.

טייס המאומן לסמוך על מכשירי הטיסה במקרה של כניסה לאובדן התמצאות, סיכוייו לצאת בשלום ממצב כזה גבוהים לאין שיעור מאשר הסיכוי שיש לטייס שמעולם לא הטיס את המטוס בטיסת מכשירים. מכשירי הטיסה אינם סובלים מאובדן התמצאות ולכן על הטייס להביא את עצמו לסמוך עליהם, למרות שהדבר קשה מאוד כאשר הגוף משדר לך נתונים הסותרים את מה שמראים המכשירים. תופעת אובדן ההתמצאות הינה תופעה חולפת, ואם יזהה אותה וידבק בהטסת המטוס על פי המכשירים, היא תחלוף אחרי זמן קצת והטיסה תיגמר בשלום. כמובן שעל טייס שאינו מאומן בטיסות מכשירים להימנע לחלוטין להיכנס עם מטוסו לתנאים של ראות מוגבלת.

רוצים גם אתם לחוש ולראות מה זה להטיס מטוס? בואו אלינו להיות טייסים ליום אחד, ואם תגלו שמוצא חן בעיניכם, אולי תמשיכו לקורס טיס אזרחי.

יש לכם שאלות נוספות על הנושא? רוצים לחוות הטסת מטוס בעצמכם? מלאו את הפרטים בטופס ואחזור אליכם:

 

 

למעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנושא אני ממליץ על מאמרו של חוקר התאונות הראשי במשרד התחבורה כאן